פסק-דין בתיק ת"ק 008935/00

התובעים, בעל ואשה, הגישו תביעתם כנגד הנתבעים , בעל ואשה, בגין דמי תיווך המגיעים להם לטענתם בגין רכישת מגרש בשטח של כ- 242 מ"ר ( להלן: "המגרש") מבעלת המגרש המכונה "הרבנית".

לטענת התובעים, ביום 30/10/98 הציגו בפני הנתבעים מספר מגרשים בהרצליה פיתוח ובכללם את המגרש. הנתבעים חתמו על התחייבות לתשלום דמי תיווך בשיעור של 2% בצרוף מע"מ, אם ירכשו את המגרש.

התובע הגיש רשיון מתווך במקרקעין.

מכתב ההתחייבות עולה כי שמה של התובעת אינו מופיע על גביו . בנוסף לא הוכח בפני כי לתובעת רשיון מתווך מקרקעין ועל כן אני דוחה את תביעת ללא צו להוצאות.

לטענת התובעים, הנתבעים הביעו את רצונם לרכוש את המגרש ואף התחייבו בפניהם לשלם להם את דמי התיווך, כמוסכם.

לטענת הנתבעים, עוד בשנת 1997 הציג בפניה מתווך אחר בשם יניב נאור (להלן:"יניב"), את המגרשים שהוצגו בפניהם ע"י התובעים, לרבות את המגרש. מאחר והמגרשים לא היו מפותחים , הטילו הנתבעים ספק באשר לסיכויים לבנית בית על המגרש ועל כן  הם זנחו את הרעיון. כאשר בקשו התובעים להראות לנתבעים את המגרש, הם הודיעו כי ראו בעבר את המגרש וכי אינם מעונינים בו . חרף זאת הוסיף התובע על גבי מסמך ההתחייבות גם את המגרש ובכך זייף את המסמך עליו חתמו הנתבעים.

לטענת הנתבעים, כחודשיים לאחר פגישתם עם התובעים, דהיינו, בסוף חודש ינואר 1999ראו פרסום של יניב בעיתון גלובס, ועל כן  חודש הקשר עמו. לטענתם, הוברר להם כי ,בינתיים, החלה בנייה על המגרשים, לרבות המגרש, ולאחר ברורים שעשו הנתבעים , באמצעות עורכת דינם, הגיעו למסקנה כי ניתן לבנות על המגרש ועל כן רכשוהו.

בנסיבות אלו בהן התובעים לא היו הגורם היעיל ולא עשו מאום לקידום העסקה- דחו הנתבעים את דרישתם לתשלום. כן נטען ע"י הנתבעים כי יניב"...היה מעורב במגרש עוד לפני כן והיה מושקע במגרש- בהוצאות פיתוח וכו' אותן החזרנו לו ישירות".

עד כאן טענות הצדדים בכתבי הטענות.

בעדותו בפני טען הנתבע כי שלם ליניב סך של 20,000 ש"ח עבור דמי תיווך והוצאות פיתוח. עיון בקבלה שהוגשה ע"י הנתבע מעלה כי היא ע"ס 10,000 ש"ח בלבד.

עדות הנתבע עומדת בסתירה לאמור בכתב הגנתו בו לא טען כי שלם ליניב דמי תיווך, אלא הוצאות פיתוח, ואילו בעדותו בפני טען  כי שלם עבור דמי פיתוח ודמי תיווך.

מעדותו של יניב ,אשר העיד בפני, ומתצהיר שנחתם על ידיו , עולה כי הוא ואחרים רכשו את המגרשים ,לרבות המגרש,  וכי הנתבעים שלמו לו דמי תיווך בסך של 5,000$ וכן 15,000$ עבור הוצאות פיתוח.

כן נטען ע"י יניב כי התובעת הגיעה אליו לבדה בשנת 1997 וכי בחודש אוקטובר 1998 הגיע אליו גם הנתבע אשר הוחתם על כתב ההתחייבות .עיון בכתב ההתחייבות עליו הוחתם הנתבע (נ/1 ), מעלה כי הוא נושא תאריך 27/10/98, דהיינו 3 ימים לפני המועד בו חתם הנתבע ,כטענת התובעים, על כתב ההתחייבות. מאחר ואין מחלוקת כי התובע נפגש עם הנתבע , לראשונה , ביום 30/10/98 אין זה סביר בעיני כי יכול היה לחתום 3 ימים קודם לכן על התחייבות לתשלום כלפי יניב, התחייבות אשר לטענת הנתבע חתם עליה רק חודשיים מאוחר יותר.

כן נטען ע"י הנתבע כי מיד לאחר שחודש הקשר עם יניב  הוחל במו"מ אינטנסיבי ובסיומו רכשו הנתבעים את המגרש.

מעדותו של יניב עולה כי לו ולאחרים היה אינטרס במגרשים אשר טיבו אינו ברור. בתצהירו של יניב הוא הציג עצמו כמי שתיווך בעסקה ותשלום תשלום דמי הפיתוח לא הוזכר כלל וכלל.

בתשובה לשאלת התובע  האם צויין במודעה בגלובס כי המגרשים מוצעים למכירה ללא דמי תיווך - השיב יניב כי אינו זוכר.

טענת התובע נתמכת במסמך שסומן "2" ממנו עולה כי המגרשים אכן פורסמו לכל המעונין.

לטענת התובע , החליטו הנתבעים לבצע את רכישת המגרש באמצעות יניב שכן פורסם במודעה כי לא יגבו דמי תיווך ועל כן בקשו הנתבעים לעקוף את התובעים ולחסוך את דמי התיווך.

בתשובה לשאלת התובע הכחיש הנתבע, בתחילה, כי הציע לתובע טלביזיה 29 אינץ,במקום תשלום דמי תיווך, אולם בהמשך הודה בפני כי אכן העלה הצעה זאת.הנתבע נימק הצעתו בכך שבקש לשמור על יחסי שכנות טובים עם התובעים.